מקורות חג השבועות ומנהגיו
חג השבועות קשור קשר אמיץ ומהותי עם חג הפסח שכן בחג הפסח אלוהים גאל את העם היהודי מעבדותם במצרים והשלים תהליך הגאולה בחג השבועות: זהו היום בו העניק לבני ישראל את התורה במעמד הר סיני. חג שבועות אם כן הוא חג חשוב ביותר לעם היהודי ולכן נקרא גם חג מתן תורה.
מהו מקור שמו של החג?
החג חל בדיוק שבעה שבועות מהיום השני של חג הפסח וישנה אפילו התייחסות לכך בתורה, בספר ויקרא כ"ג 16: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה".
חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים שהם שלושת החגים החשובים היותר ליהדות: פסח, שבועות וסוכות. שלושת הרגלים מבטאים את:
- הקשר בין עם ישראל לאלוהיו.
- הקשר בין האדם לאדמה: בפסח – ראשית קציר, "והבאתם את העומר ראשית קצירכם אל הכהן". שבועות – ביכורי קציר חיטים ופרי האדמה" וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים". וסוכות – אסיף הפרות "וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה".
- הקשר בין העם לבית המקדש, שכן בימים בהם עדיין היה בית המקדש קיים נהגו לעלות אליו לרגל ולהביא מנחה לה'.
מבחינת הזמן בו נחוג החג, במקרא לא צוין למעשה תאריך מדויק אלא כתוב: "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות" (דברים טז') "עד ממחרת השבת השביעית תספרו 50 יום והקרבתם מנחה חדשה לה' " (ויקרא כג')
שם נוסף לחג זה הוא חג ביכורים. מדוע ולמה?
מכיוון שבימי בית המקדש היו בני ישראל עולים לבית המקדש בירושלים והיו מביאים עמם כמנחה לאלוהים את ביכורי פירותיהם ( הפרות הראשונים שהבשילו ביכורים מלשון בכור). לפי המסורת הביאו בכורים משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. את הביכורים שמו בטנא ויצרו תהלוכה מפוארת שבראשה שור בעל קרני זהב ועטרה של זית על ראשו. את העולים לרגל קיבלו תושבי ירושלים בברכה וליוו אותם בדרכם לבית המקדש. "ולקחת מראשית כל פרי הדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם".
לאחר חורבן בית המקדש הפסיקו לקיים את מצוות הבאת הביכורים. הישוב היהודי החדש בארץ ישראל החל במסורת חדשה של קיום טקס הבאת ביכורים . הטקסים מתרחשים בעיקר בקיבוצים, מושבים וכן בגני הילדים ובבתי הספר. הילדים לובשים לבן, לראשם זרי פרחים ובידם טנא מקושט .
שבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל:
חיטה ושעורה: לחם
הגפן, התאנה והרימון: פירות למאכל וגם יין
זית – ממנו מכינים גם שמן
תמר – ממנו מכינים גם דבש
את שבעת המינים היו מכניסים לטנא בסדר מיוחד והמהדרין העלו כל מין בטנא מיוחד משלו.
מדוע נוצר המנהג של אכילת מאכלי חלב בשבועות?
אחד מסימני ההיכר הבולטים של החג הינו המנהג לאכול בחג השבועות מאכלים חלביים. המנהג הוזכר לראשונה במאה ה-16 וישנם מספר הסברים למנהג:
- ראשי התיבות מחלב: "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם"
- סכום האותיות ח.ל.ב בגימטריה הוא 40, כנגד 40 יום שעשה משה בהר סיני. סכום האותיות למילים דבש וחלב בגימטריה הן 613 כמספר תרי"ג מצוות שבתורה.
- במעמד הר סיני ניתנה התורה ביום ו' בסיוון ובה כתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו", ומכאן נצטוו ישראל להפריד בין בשר לחלב. מאחר ולא היו להם כלים כשרים הם החליטו לאכול באותו יום רק דברי חלב. כך השתרש המנהג לאכול מאכלים חלביים ונשאר לימינו.
- הסבר נוסף הוא הקשר שבין הפסוק "למה תרצדון הרים גבנוניים", מספר תהילים ס"ח, י"ז ובין מאכלי חלב וגבינה.
היי חבצלת השרון, אני חבצלת השיריון. לדעתי את צודקת, שיהיה לך חג מהנה ומבדר, שנהיה לחבצלת ולא לשרון, חגית החגיתה
השיבואפשר אם כן לומר - בפסח הוציאנו מעבדות לחירות, בחג השבועות החזרינו מחירות לעבדות . חג שמח
השיבוחג שמח ומבדח גם לך חבצלת יקרה
לכל העם חייב להיות לו שורשים, אם אין שורשים מתייבש ונכחד. לעם היודים יש שורשים, הכול כתוב בפרטי פרטים בתורתנו. במידה ונפסיק להתהלל בחגנו השונים שהם שורשינו, חורבן הבית השלישי יהיה בטוח, לא עלינו. חג שבועות וכל שאר החגים שמח.
השיבו