מאכלי פורים על פי ההלכה

לגבי אוזני המן – ישנם דורשים המסבירים שהמאכל בא לרמז על דברי המדרש: "כיוון שראה המן שלושה אבות – מיד תש כוחו, וכתיב (תהילים עה,יא) 'וכל קרני רשעים אגדע' – זה המן, 'תרוממנה קרנות צדיק' – זה מרדכי".

בקהילות האשכנזיות נוהגים לאכול בפורים, וכן בערב יום-הכיפורים ובהושענא רבה, כיסנים ממולאים בשר (ביידיש 'קרעפלאך'). אף במרוקו נהגו לאכול לביבות ממולאות בשר ושקדים (וכן חלות וכעכים בדמות סולמות – משום שהייתה לישראל עלייה בפורים, וציפורים – על-שם הפסוק, [ישעיה לא] "כציפורים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים".

יש מסבירים שהטעם לכך הוא, שבימים אלה עורכים סעודה מכובדת כמו ביום-טוב אך מותרים במלאכה, ולכן היום-טוב הוא 'מכוסה', ומציינים זאת במאכל הכולל בשר (המסמל את השמחה, כמאמר חז"ל על הפסוק "ושמחת בחגך" – "אין שמחה אלא בבשר"), אבל הבשר מכוסה בבצק.

שגור בפי העם, שבכל פעם שמכים – אוכלים כיסנים: הכאת המן בפורים, הכאת 'על חטא' בערב יום-הכיפורים, וחביטת הערבה בהושענא-רבה.

• אוזני המן
• פורים