המטבח הסיני

לאורז חשיבות עצומה במזרח אסיה. מעבר לאורז הנאכל שלוש פעמים ביום (קשה לסיני לדמיין לעצמו ארוחה ללא אורז), המטבח הסיני מתאפיין בתכונות נוספות.

כל המאכלים מבושלים

דהיינו, לא נאים. הסינים אינם צורכים ירקות בלתי מבושלים למשל ואם תסתובבו באחד משוווקיה של סין יום אחד ותלעסו להנאתכם גזר טרי, תיווכחו כמה מבטים אתם מושכים מאלפי סינים נדהמים. הדגים הנאים של יפן (סשימי) או סטייק הטרטר של הצרפתים לא ימצא מקום במטבח הסיני. אך מצד שני, הסינים לא מבשלים "עד הסוף". העוף לא "מכובס". המאכלים עוברים (בדרך כלל, יש גם סוגי בישול נוספים) טיגון-ערבוב (או, במונח יותר מוכר, הקפצה) – תהליך המבשל את האוכל מהר מאוד ועד לדרגה של חצי-עשוי, קצת קשה עדיין ומכיל – חשוב ביותר- את כל הויטמינים שבו.

עוד מאפיין חשוב:

מיני המזונות נאכלים יחדיו בצירוף משלים של אבות מזון, טעמים, צבעים ואפילו אנרגיות. החריף רוצה השלמה חמצמצה, המלוח רוצה מתוק והשלמות נוצרת בצירוף של כל הטעמים יחדיו. כך גם תראו את הסינים אוכלים: בקערה קטנה ישימו אורז ועל האורז יוסיפו ממיני המזונות הרבים המונחים על שולחנם. אורז מהווה תמיד את הבסיס – את הטעם הנייטרלי שסופג את כל הטעמים ויוצר שלמות. לאורז מוסיפים הסינים מיני ירקות, עוף, בשר, נבטים או טופו.

שני דברים שמצויים בשפע במטבח שלנו ונעדרים כמעט מהמטבח הסיני המסורתי:

מנות אחרונות מתוקות מאוד ומוצרי חלב. כמובן שהיום עם השפעת העולם המערבי על סין, תוכלו למצוא שם בסופרמרקטים מוצרים דומים, אולם במטבח המסורתי אף פעם לא נהגו לקנח במתוק (הטעם המתוק משולב בבישול עצמו!) ובקר וצאן לא גידלו בסין אף פעם (מסיבות גיאוגרפיות) והסינים (ועוד כמה מיליארדי אסייתיים) מסתדרים היטב ללא מוצרי חלב (מכל הבחינות- טעמים, בריאות ועוד). חלב הסויה והטופו הם אולי המקבילים היחידים לחלב ולגבינה של המערב.

• אוכל סיני
• אורז
• מטבח סיני