משלוח מנות בפורים – מדוע?

תמונה: fotolia

משלוח המנות הינו מנהג עתיק בתולדות העם - הרמב"ם עצמו אמר: "אין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה". משלוחי המנות התפתחו במשך מאות בשנים וכל קהילה יהודית בעולם קיבלה את הסגנון הייחודי שלה בעיצוב המשלוח עצמו, במאכלים המסורתיים ששמים בו ואפילו בעיצוב הסלים.

על פי מצוות משלוח המנות, על כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות מזון – ולפחות שתיים – לאדם אחד לפחות.
על פי חז"ל, המינימום הוא לשלוח שתי מנות לאדם אחד, מדיוק הפסוק "משלוח מנות" (ברבים – לפחות שתיים) "איש לרעהו" (יחיד).

על פי ההלכה, המנות צריכות להיות של מיני אוכלים אם כי אנו מכירים סיפורים על רבנים ששלחו ספרי קודש או ספרי חידושים בתור משלוח מנות. ההלכה אומרת שמשלוח מנות אינו אמור להכיל בגדים, כסף או דברים כאלה אלא רק אוכל ומשקה.

משלוח המנות חייב להתבצע ביום פורים עצמו כמו גם סעודת החג.
הרמב"ם כותב ש"כל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח" (הלכות מגילה ב, טו), אך עם זאת הוא מסייג שהמצווה החשובה יותר היא להעניק מתנות לעניים ואביונים: "מוטב לו לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו או בשלוח לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים" (שם, יז).