Sector icon circle with marked sector Earth icon Earth with knife and fork berry icon two berries Bowl icon Bowl with holes bowl icon bowl with leaflet Bowl icon Bowl with spoon Cultery icon spoon, fork & knife Cultery icon Cultery items Phone icon Phone in circle Envelope icon Envelope width sheet Bowl icon Bowl with food Cake icon Cake Corolla icon Corolla Wineglass icon Wineglass Waffle icon Two waffles Branch icon Branch with leaflets Search Background Background in western motives Search icon Magnifier glass People icon Three mans Close icon close icon Play icon Triangle in circle Star icon Grey star Star icon Red star (filled) Snowflake icon Snowflake Wheat icon Wheat Mail icon Mail fax icon fax Plus icon Plus Bowl icon Bowl Step list icon Step list Pinterest icon Styled 'p' character Plunger icon Plunger with shadow Bulb icon Bulb Instagram icon Polaroid Instagram icon Polaroid in circle Facebook icon lowercase 'f' character Facebook icon lowercase 'f' character in circle History icon History steps on timeline Magazine icon Man with magazine Book icon Book Product icon Product in package Leaflet icon Leaflet pan icon pan Asterisk icon Asterisk check icon check Cultery icon Cultery item People icon 3 mans in circle Logo text icon Logo text Men icon Men with 'i' character Medal icon Medal with check icon Phone icon Phone in circle People icon 3 mans in circle Arrow icon red arrow Search Background Background in western motives Mail icon Mail with shadow Marker icon Marker icon in red circle email icon email icon in circle Hebrew star icon White hebrew star History icon Steps on timeline youtube icon Polaroid in circle
דלג אל תוכן ראשי

ט"ו בשבט: על ההתגלגלות המרתקת של החג

פריחת השקדיה המרהיבה. תמונה: pixabay

המקור הראשון שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא המשנה ובאלה המילים:

"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.
בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ".

למרות שכל ראשי השנה האחרים חלים בראש חודש, הרי שחג ט"ו בשבט נקבע במועד שונה על פי פסיקת בית הלל ורש"י הוסיף את הפירוש הבא: "שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה", כלומר זו תחילת השנה החקלאית הטבעית של האילן.

מלכתחילה נקבע ט"ו בשבט רק כמועד ליישום דינים הקשורים בפרי העץ – כמו דיני תרומות ומעשרות (בימים ההם היו אלה המיסים שהחקלאי היה חייב להפריש). והרמב"ם הסביר בספרו "היד החזקה": "אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. ואם תרם אינה תרומה, … וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן".

על מועד הפיכתו של ט"ו בשבט לחג הדעות חלוקות. קיימת השערה כי היה זה כבר בתקופת המשנה מכיוון שאנו עדים לביטוי ראשון לחג זה כבר במקורות מתקופת הגאונים. שמו של החג אז היה כנראה "יום הדין לאילנות" ובו מלמלו תפילות מיוחדות ושרו פיוטים לברכת האילן.
מנהג אכילת פירות היה נפוץ אצל יהודי אשכנז בלבד ובספר "חמדת הימים" מהמאה ה- 17, מסופר כי מקובל היה על מקובלי צפת לערוך "סדר ליל טו-בשבט". על-פי דבריו.

כך כתוב בספר: "ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן, … ואף כי בדברי הרב (האר"י) אין זכר לטו' בשבט … מכל מקום תיקון נפלא הוא בנגלה ובנסתר …"
מחבר הספר מביא את דברי חיים ויטאל, תלמיד האר"י, ואמר שיש שלושים מיני פירות בארץ: עשרה מהם שנאכלים ללא קליפתם, עשרה שקליפתם נאכלת ותוכם נזרק ועשרה שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת, ושלושים הסוגים הללו כנגד עשר הספירות הקיימות בכל אחד משלושת העולמות: עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשייה. אכילה מפירות האילן מקבילה לתיקון האדם והתקדמותו בעולמות הרוחניים, ומטרתה "להשפיע את שפע האילן הקדוש – עץ החיים".

בסדר המיוחד שהתפתח בט"ו בשבט נהגו (ואף היום) לאכול שלושים מיני פירות, לשתות ארבע כוסות יין אדום ולבן ולומר קטעים מהמקורות. קטעי התנ"ך מבטאים את ההקבלה בין צמיחת העץ לבין שיבת העם לארצו, בין תחיית הטבע לתחיית העם, וכן יש בכך סמל לתיקון האדם, בבחינת "כי האדם הוא עץ השדה".

ב- 1890 יצא המורה והסופר זאב יעבץ עם תלמידיו מבית הספר אשר בזכרון יעקב לנטיעה חגיגית ובכך קבע תקדים לאופי החדש של החג. הוא אמר: "למען חבב את הנטעים, נטעי הארץ אשר נטע ה' לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים, יש לבית-הספר לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות, לערוך בו במערכת, כרוב חן והדר, את העצים, הנטעים, השושנים". יוזמה זו נקלטה במושבות עבריות נוספות, ובשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות. קרן קיימת לקחה יוזמה זו והרחיבה אותה על כל שטחיה בשלב יותר מאוחר.

היום מציין ט"ו בשבט גם יום אקולוגי חשוב ובבתי הספר עוסקים בפעילות ולימוד אקולוגיים.

אין תגובות לכתבה זו
הוסיפו תגובה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית גולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת

הוספת תגובה: