Sector icon circle with marked sector Earth icon Earth with knife and fork berry icon two berries Bowl icon Bowl with holes bowl icon bowl with leaflet Bowl icon Bowl with spoon Cultery icon spoon, fork & knife Cultery icon Cultery items Phone icon Phone in circle Envelope icon Envelope width sheet Bowl icon Bowl with food Cake icon Cake Corolla icon Corolla Wineglass icon Wineglass Waffle icon Two waffles Branch icon Branch with leaflets Search Background Background in western motives Search icon Magnifier glass People icon Three mans Close icon close icon Play icon Triangle in circle Star icon Grey star Star icon Red star (filled) Snowflake icon Snowflake Wheat icon Wheat Mail icon Mail fax icon fax Plus icon Plus Bowl icon Bowl Step list icon Step list Pinterest icon Styled 'p' character Plunger icon Plunger with shadow Bulb icon Bulb Instagram icon Polaroid Instagram icon Polaroid in circle Facebook icon lowercase 'f' character Facebook icon lowercase 'f' character in circle History icon History steps on timeline Magazine icon Man with magazine Book icon Book Product icon Product in package Leaflet icon Leaflet pan icon pan Asterisk icon Asterisk check icon check Cultery icon Cultery item People icon 3 mans in circle Logo text icon Logo text Men icon Men with 'i' character Medal icon Medal with check icon Phone icon Phone in circle People icon 3 mans in circle Arrow icon red arrow Search Background Background in western motives Mail icon Mail with shadow Marker icon Marker icon in red circle email icon email icon in circle Hebrew star icon White hebrew star History icon Steps on timeline
דלג אל תוכן ראשי

מקורות חג השבועות ומנהגיו

תמונה: pixabay
חג השבועות קשור קשר אמיץ ומהותי עם חג הפסח שכן בחג הפסח אלוהים גאל את העם היהודי מעבדותם במצרים והשלים תהליך הגאולה בחג השבועות: זהו היום בו העניק לבני ישראל את התורה במעמד הר סיני. חג שבועות אם כן הוא חג חשוב ביותר לעם היהודי ולכן נקרא גם חג מתן תורה.

מהו מקור שמו של החג?

החג חל בדיוק שבעה שבועות מהיום השני של חג הפסח וישנה אפילו התייחסות לכך בתורה, בספר ויקרא כ”ג 16: “וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה”.

חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים שהם שלושת החגים החשובים היותר ליהדות: פסח, שבועות וסוכות. שלושת הרגלים מבטאים את:

  • הקשר בין עם ישראל לאלוהיו.
  • הקשר בין האדם לאדמה: בפסח – ראשית קציר, “והבאתם את העומר ראשית קצירכם אל הכהן”. שבועות – ביכורי קציר חיטים ופרי האדמה” וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים”. וסוכות – אסיף הפרות “וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה”.
  • הקשר בין העם לבית המקדש, שכן בימים בהם עדיין היה בית המקדש קיים נהגו לעלות אליו לרגל ולהביא מנחה לה’.

מבחינת הזמן בו נחוג החג, במקרא לא צוין למעשה תאריך מדויק אלא כתוב: “שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות” (דברים טז’) “עד ממחרת השבת השביעית תספרו 50 יום והקרבתם מנחה חדשה לה’ ” (ויקרא כג’)

שם נוסף לחג זה הוא חג ביכורים. מדוע ולמה?

מכיוון שבימי בית המקדש היו בני ישראל עולים לבית המקדש בירושלים והיו מביאים עמם כמנחה לאלוהים את ביכורי פירותיהם ( הפרות הראשונים שהבשילו ביכורים מלשון בכור). לפי המסורת הביאו בכורים משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. את הביכורים שמו בטנא ויצרו תהלוכה מפוארת שבראשה שור בעל קרני זהב ועטרה של זית על ראשו. את העולים לרגל קיבלו תושבי ירושלים בברכה וליוו אותם בדרכם לבית המקדש. “ולקחת מראשית כל פרי הדמה אשר תביא מארצך אשר ה’ אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה’ אלוהיך לשכן שמו שם”.

לאחר חורבן בית המקדש הפסיקו לקיים את מצוות הבאת הביכורים. הישוב היהודי החדש בארץ ישראל החל במסורת חדשה של קיום טקס הבאת ביכורים . הטקסים מתרחשים בעיקר בקיבוצים, מושבים וכן בגני הילדים ובבתי הספר. הילדים לובשים לבן, לראשם זרי פרחים ובידם טנא מקושט .

שבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל:

חיטה ושעורה: לחם
הגפן, התאנה והרימון: פירות למאכל וגם יין
זית – ממנו מכינים גם שמן
תמר – ממנו מכינים גם דבש

את שבעת המינים היו מכניסים לטנא בסדר מיוחד והמהדרין העלו כל מין בטנא מיוחד משלו.

מדוע נוצר המנהג של אכילת מאכלי חלב בשבועות?

אחד מסימני ההיכר הבולטים של החג הינו המנהג לאכול בחג השבועות מאכלים חלביים. המנהג הוזכר לראשונה במאה ה-16 וישנם מספר הסברים למנהג:

  1. ראשי התיבות מחלב: “וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה’ בשבועותיכם”
  2. סכום האותיות ח.ל.ב בגימטריה הוא 40, כנגד 40 יום שעשה משה בהר סיני. סכום האותיות למילים דבש וחלב בגימטריה הן 613 כמספר תרי”ג מצוות שבתורה.
  3. במעמד הר סיני ניתנה התורה ביום ו’ בסיוון ובה כתוב “לא תבשל גדי בחלב אמו”, ומכאן נצטוו ישראל להפריד בין בשר לחלב. מאחר ולא היו להם כלים כשרים הם החליטו לאכול באותו יום רק דברי חלב. כך השתרש המנהג לאכול מאכלים חלביים ונשאר לימינו.
  4. הסבר נוסף הוא הקשר שבין הפסוק “למה תרצדון הרים גבנוניים”, מספר תהילים ס”ח, י”ז ובין מאכלי חלב וגבינה.
אין תגובות לכתבה זו
הוסיפו תגובה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית גולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת

הוספת תגובה: