כוכב הסתיו: ארטישוק ירושלמי
הוא לא ארטישוק ולא ירושלמי, אבל השורש הלבנבן המיוחד הזה הוא בדיוק מה שצריך כדי לפתוח את עונת תבשילי הסתיו.
כבר כמה חודשים שאנחנו מתגעגעים אליו והנה חזר אלינו הארטישוק הירושלמי הסתווי – פקעת עדינה בטעמים אגוזיים מתקתקים, שמשדרגת כל מנה ומתאימה לאינסוף מאכלים. אז מה אם הוא בכלל לא ארטישוק (רק קצת מזכיר אותו בטעם) ובכלל לא ירושלמי (מדובר בשיבוש של המילה Girasole – חמניה באיטלקית), אנחנו מקבלים אותו בכל אחד מהשמות הרבים שלו: בטטה קסביה, בולבוס מחוטט או חמנית הפקעות, כפי שקוראים לו בעברית תקנית.
מה זה בעצם?
ארטישוק ירושלמי הוא פקעת של זן של חמניה, יש לו צורה מאורכת ולפעמים מפותלת או מלאת בליטות, שמזכירה שורש של ג'ינג'ר. הקליפה שלו קצת משוננת, המרקם שלו דומה לתפוח אדמה ואת הטעם האגוזי הייחודי שלו אי אפשר לפספס.
למה זה טוב?
חוץ מהטעם הנפלא והאפשרויות הקולינריות הגלומות בפקעת הצנועה הזאת, כדאי לדעת שהיא הרבה פחות פחמימתית ובכלל לא עמילנית כמו תפוח אדמה. יש לה ערך גליקמי נמוך, היא מכילה ויטמינים (בעיקר C, B ו-A), יש בה הרבה סיבים תזונתיים והיא מקור מצוין לברזל. אם יש לכם בטן רגישה, כדאי להתחיל בכמויות קטנות.
יאללה, למטבח
אחרי שבחרתם ארטישוקים ירושלמיים מוצקים, ישרים ובעלי קליפה דקה, אפשר להתחיל לחגוג. בדומה לתפוחי אדמה, הם מתאימים לתבשילים, לצלייה בתנור, להכנת מרקים, מאפים מוקרמים או פירה ואפשר גם לאכול אותם חיים, כדאי לנסות!
